זה באמת היה זריז, לא חשבתי הרבה ולא בחלתי באמצעים. כך זה כשאני רעב וצריך לאכול עכשיו. רצוי משהו קל ומהיר. זה כמעט כמו לא לבשל בכלל. בעצם זה עבר מהר כל כך שגם שכחתי שהייתי רעב.

ארוחה בקלי קלות לא תמיד נשמעת קלה בעיקר למי שלא קל לו לבשל. היא קלה למי שקל לו ובעיקר אם המנה עצמה גם קלילה לעיכול. נשמע כבד? ובכן, מנה זו כה קלילה שלא הרגשתי בכלל שאכלתי ורצתי לאימון שחייה. זו מסוג המנות שמנטרלות  את הצורך להישען לאחור, לקחת נשימה עמוקה בליווי ליטופי בטן מרגיעים.
זו מנה שמתעכלת מהר כמו שמכינים אותה.

על זה אמרו הגששים “איך עושים מכלום ארוחה דליקטס”. אמנם סטייק סלמון מאודה זה לא “כלום” אבל בכל זאת דליקטס.
ומשום שאנחנו באווירה קלילה אז ניגש מנייד להכנת הארוחה.

אילו הם המרכיבים:

2 יחידות סטייק סלמון טרי במשקל של 200 גרם בערך כל אחד.
2-3 יחידות צנון לבן אורגני
ראש ברוקולי טרי
כמה גרגיר פלפל אנגלי
מלח ים אטלנטי
פלפל שחור גרוס
פלפל סודני
ועלי טיליה(מיועדים לחליטות תה וידועים כעוזרים לעיכול)

קולפים את הצנון הלבן וחותכים לרצועות, חותכים את הברוקולי לפרחים קטנים ושמים יחד התבנית.
אני אוהב את הירקות שלי אל דנטה. מי שרוצה יכול לבשל את הירקות במים לפני.
מוסיפים כמה יחידות פלפל סודני (לא חבשי…) מפזרים מעט פלפל שחור גרוס ומלח ים אטלנטי.
מוסיפים כוס מים.

מוסיפים את סטייק הסלמון גם כן מתובל בפלפל ומלח.

מוסיפים עלי טיליה רק מלמעלה. אם הם יהיו במגע עם המים הם יפרישו מעט מרירות.

עוטפים את התבנית בשתי שכבות של ניילון נצמד בצורה אטומה ומכניסים תנור שחומם מראש ל-120 מעלות למשך כשלושים עד ארבעים דקות.

המים יתחממו, הירקות והסלמון יפרישו נוזלים ותהליך האידוי האיטי מתחיל.
אם אתם רוצים אפשר כמובן להוסיף עוד ירקות או להחליף את הקיימים.

כך נראית התבנית והניילון הנצמד אחרי האפייה. שימו לב שהניילון תפח והתבנית מלאה באדי הבישול.
כל הטעמים נשארו בפנים. עכשיו בזהירות עשו חור קטן בניילון כדי שהאדים יצאו לאט.

הגישו את הסלמון עם הירקות בצלחת הגשה ואני בטוח שתרגישו קלים וקלילים אחרי ארוחה מהירה וקלה להכנה.

 בתיאבון!

פולנטה הוא אחד המאכלים האהובים עלי ולצערי לא מספיק פופולארי בישראל. למרות הממליגה של הרומנים אני דבק בגרסאות השונות של האיטלקים. את הפולנטה המוכרת לנו היום אכלו הרבה לפנינו, הרומאים. תירס עוד לא היה באירופה והאיטלקים היו צריכים לחכות לכריסטופר קולומבוס שידאג לכך.

הרומאים השתמשו בקמחים שונים כגון כוסמין, חומוס, פול  ועוד אחרים. הם בישלו את אותם קמחים בדיוק כמונו כדייסה רכה או קשה יותר כעוגה. גם באזור הדנובה לא היה תירס עד המאה ה-17 אך ברגע שזה הגיע – הכול השתנה. באמת שאין דבר טעים יותר מדייסת התירס הרכה, היא מתאימה כמעט לכל דבר ומקבלת לתוכה כמעט כל דבר.

יש המבשלים אותה רק עם מים וחלק עם חלב. אפשר להוסיף לתוכה עשבי תיבול, תבלינים, ירקות, דגים, בשר מבושל או צלוי, גבינות ועוד. אפשר להגיש אותה כתוספת בשר או דגים וכל רוטב עשיר ייספג נהדר בתוכה. בקיצור, פולנטה היא דייסת האפשרויות הבלתי מוגבלות.

ועכשיו מתכון מעט שונה מפני שהוא מבושל עם חלב עיזים מלא. הטעם העדין שתורמים החלב וגבינת העיזים משדרג לטעמי את הפולנטה ומעדן אותה. אך אם אתם אינכם חסידים של חלב עיזים, ניתן להחליף אותו בחלב רגיל ואת גבינת העיזים בגבינה לבנה רגילה.

בתאבון!

המשך

האגדה מספרת שהגבינה הראשונה יוצרה בטעות, על גבו של גמל באחד מהמדברים הלוהטים של המזרח התיכון, בערך ב-6000 לפנה”ס. רוכב אחד אשר נדד במדבר לקח עימו חלב של פרה או עז לדרך. את החלב הוא אחסן בתוך נרתיק עשוי מקיבה של חיה קטנה. לאחר כמה שעות הוא עצר בדרך כדי להרוות צמאנו וגילה לתדהמתו, שהחלב הפך למן גוש סמיך, חמוץ וחיוור. אותו חלב חמוץ וסמיך היה בעצם הגבינה הראשונה בהיסטוריה. הסתבר, שבתוך הקיבה של החיה ישנו אנזים ששמו רנין והשילוב עם החום, החלב וטלטול הליכתו של הגמל גרמו בעצם להיווצרות הגבינה.
גבינה היא למעשה אחת הדרכים של האדם לשמר מזון. מכיוון שלא ניתן היה בימי קדם להיטלטל עם חלב בדרכים הכינו אבותינו גבינה אשר נשמרה לאורך זמן רב וקל יותר היה לשאתה ממקום למקום.
המשך

ראשית דבר, המילה מנגל נגזרת מערבית מהמילה- מנקל שפרושה, מיכל המכיל פחמים המשמש לחימום ותאורה מחוץ לבית. המילה מנגל היא לפי הניב התימני והבדואי. בעברית תיקנית מנגל נקרא- מיצלה או אסכלה שהיא רשת הברזל שעליה צולים את הבשר. ועכשיו לעניינינו. מנגל פחמים או מנגל גז? אין ספק, גחלים לוהטות מבשמות את הבשר וטומנות בחובן אפשרויות נרחבות שלא ניתן לממשן בגריל גז (בהמשך), ועם זאת, קשה לשלוט על טמפרטורת הגחלים לעומת גריל גז שבו אתם קובעים את הטמפרטורה וגם אפשר לכבות אותו לזמן מה ולהמשיך לאחר מכן, דבר שכמובן אי אפשר לעשות בגריל פחמים.

 בשני המקרים התוצאות מצוינות, זה פשוט עניין של העדפה אישית והנוחות שלכם. אם אתם בקטע של בשר השאירו את הפיתות בבית (אלא אם כן הן מקמח מלא), כך יישאר לכם יותר מקום לבשר. התחילו עם בעלי הכנף. לכל חלקי העוף ניתן לצרף מרינדות שונות כמו אלו המצורפות ואפשר לתבל רק במלח, פלפל ושמן זית. 
עליי נתח העוף המועדף היא הפרגית, שהיא בעצם כרע עוף ללא עצמות וללא העור, הנתח הכי רך בעוף, קלה להכנה וקשה לייבש אותה. חזה עוף מומלץ גם כן ודל בשומן.

יש להקפיד לא לצלות אותו יתר על המידה  מכייוון שהוא נוטה להתייבש במהרה. כנפי עוף ממש נהדרים על הגריל ואפשר לטבול אותם בהמון מרינדות ורטבים, הם תמיד יצאו פריכים ונימוחים. אפשר גם עוף שלם - צלו אותו לאט תוך כדי היפוך מצד לצד כדי שיהיה מוכן כולו, זה ימשך אולי 30 דקות ויותר אך הטעם משתלם. אפשר למלא את העוף בעשבי תיבול שונים וגם לזגג אותו ברטבים מעניינים.
עופיון צעיר הוא מעדן של ממש. פיתחו אותו מצד אחד ודפקו מעט כמו שניצל. צלו אותו בצד העור עד השחמה ולאחר ומצד שני כאשר הוא מכוסה בנייר כסף , על חום נמוך. הוא יהיה פריך מבחוץ ונימוח מבפנים. לחזור על תהליך זה מספר פעמים עד אשר העוף מוכן. (הזיגוג עלול לטפטף על הגחלים וליצור להבות קטנות, אל דאגה הזיגוג יהפוך יותר קרמלי).
צלעות כבש או טלה צריכות להיות בעובי של ס”מ בערך, יש שמורידים את רצועות השומן המיותרות. אני אישית משאיר אותן. ניתן כמו כן לצלות פרוסות דקות של צוואר או להכין שיפודים מהחלק הקדמי. בכל מקרה אם משתמשים בבשר עגל, אז רק בשר טרי ומיושן כמו שתמצאו בקצביות שלנו או בחנות המקוונת.
אנטרקוט אני אוהב לפרוס דק ולצלות לזמן קצר, מתובל רק במלח פלפל שמן זית. אנטריקוט על העצם הוא נהדר. העצם מבשמת את הבשר והופכת אותו לעסיסי יותר. פילה בקר הוא הנתח העדין ביותר, פרוסות בעובי של 2-3 ס”מ, 3 דקות מכל צד אך תלוי בחום הגריל.

ועכשיו כמה משפטים על נושא אחד שנוי במחלוקת - המלחת הבשר.
ישנן דעות לכאן ולכאן, המלצתי לכם היא לתבל את הבשר לפני הצלייה או מיד אחרי שהוא נצרב, כך כאשר הבשר חם המלח ימס ויחדור לתוך הבשר, יזין אותו וישחרר את כל הטעם שבבשר. בשר צלוי ולא מתובל הוא בזבוז. רק לשם ניסיון, לאחר שהבשר צלוי מעט וכבר תיבלתם אותו במלח ופלפל, נגעו בו עם האצבע וטעמו ממנו, עכשיו תוכלו להרגיש את כל המיצים הנהדרים של הנתח אותו בחרתם לכם. 

לחובבי הדגים גם כן יש מקום במנגל. קחו לכם דג שלם או פילה, שימו אותו על נייר אלומיניום, תבלו במלח, פלפל, יין לבן ושמן זית ועטפו את כולו בנייר. הניחו את האש וחכו כ-20 דקות בערך תלוי בגודל הנתח, הדג יצא נימוח ועסיסי. ניתן להכין גם שיפודי דג וטונה טרייה, סלמון ודגים אחרים שמנים כמו לוקוס. הוסיפו לשיפוד ירקות כמו עגבניות שרי ופטריות. דגים שלמים או פילה הם נהדרים בעיקר בגריל פחמים, אני אוהב תיבול של עשבי תיבול טריים עם שום ומלח אטלנטי וכמובן תמיד על בסיס שמן זית.

גם הצמחוניים יכולים “להשתולל” על הגריל - עגבניות שלמות צלויות, אשכול עגבניות שרי, שיפודי בצל ושום, שיפודי ירקות (פטריות, אספרגוס, בצל ירוק, קישוא…) משוכים בשמן זית, פרוסות גזר דקות, פטריות פוטרבלו ענקיות, פרוסות חציל בשרניות ועוד ועד. הכול יכול להצלות על הגריל שלכם פשוט תברישו את הירקות במעט שמן זית, פזרו קצת מלח גס ויש לכם תוספת נהדרת לחגיגה. אם אתם משתמשים בגריל פחמים הנה בונוס קטן- קחו בצל שלם עם הקליפה וגם ראש שום, עטפו אותם בכמה שכבות של נייר אלומיניום ושימו בין הגחלים, אחרי שעה זה פשוט מעדן.

שיהיה חג שמח וטעים..

נ.ב. מצורפות עוד שתי מרינדות נחמדות:

מרינדת לימון ג’ינג’ר ונענע לעוף -
חומרים:
1 לימון שטוף ופרוס
1 שן שום כתושה
2 כפות שורש ג’ינג’ר טרי וקצוץ
4 גבעולי נענע
שליש כוס שמן זית
חצי כפית פלפל שחור גרוס
חצי כפית מלח גס
1-2 ק”ג בשר פרגית או כנפיים

אופן הכנה:
לערבב את כל החומרים יחד עם הידיים כדקה כך הטעמים יחדרו לעוף. להשרות מינימום 4 שעות או לילה ומייד לגריל.

זיגוג דבש וסויה לעוף (מתאים גם לבשר -)
חומרים:
רבע כוס דבש
4 כפות סויה
2 כפות חומץ בן יין אדום
רבע כוס שמן זית
שן שום קצוצה
גבעול רוזמרין טרי
רבע כפית פלפל שחור גרוס
אופן הכנה:
לחמם את הדבש בסיר ולהוסיף את הסויה, חומץ, שום, רוזמרין, פלפל שחור, לקרר ולהוסיף את השמן. לצלות את העוף משני הצדדים ולהבריש עם הזיגוג, להפוך שוב ולהבריש.